בשנות ה-60 וה-70 היו דמויות שהשפיעו על התנהגות העם באופנים שונים. ראש וראשון היה ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן גוריון. הוא הטמיע בעם את המושג "מנהיג" שלוקח אחריות על מעשיו ולא אומר "אחרי המבול". בן גוריון נולד ב-1886 עלה לארץ ב-1906 (בהיותו בן 20). בן גוריון כיהן במוסדות הישוב בתקופת "המדינה שבדרך"... לאחר מכן היה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של המדינה. בהתאם לאמונתו בדוגמה אישית עבר בן גוריון לגור בנגב, וזה קרה בשנת 1953. בן גוריון גר בצריף, עבד בדיר והפריח את השממה. לאחר מכן חזר לתפקד כראש ממשלה מ-1955 עד 1963. בן גוריון נפטר חודש לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים ב-1/12/73.
אדם נוסף שהשפיע לא מעט על הציבור היה מנחם בגין שנולד בפולין ב-1913, בגין היה בעל השקפת עולם ימנית והנהיג את ההתנגדות למדיניותו של בן גוריון לפני קום המדינה. גם לאחר קום המדינה התייצב בראש מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר תוך שהוא מנסה להביא אלטרנטיבה לשלטון מפלגת העבודה. מנחם בגין דמה מאד לבן גוריון בתכונות שחסרות היום להנהגה הישראלית כפי שהיא משתקפת לעיני הציבור: הוא היה אדם צנוע וייחס חשיבות עליונה לדוגמה האישית. על מנת לזכות בתמיכת הציבור השתמש בגין בשפה ציורית תוך מתן דוגמאות עסיסיות מחיי היום יום בציבוריות הישראלית. בשנת 1977 הצליח בגין לגרום למהפך- מפלגת "הליכוד" בהנהגתו הביסה את מפלגת ה"עבודה" וכבשה את השלטון. בגין התמנה לראש הממשלה ובניגוד לדימויו כ"נץ" הוביל את המדינה להסכם שלום עם מצרים, הוא זכה בפרס נובל לשלום על מעשהו זה. בגין נפטר ב- 9/3/1992.
דמות מובילה נוספת שהצטיינה בעשייה פחות במנהיגות ישירה על הציבור הייתה פנחס ספיר: הוא נולד בפולין ב- 1906 ועלה לארץ בשנת 1929. ספיר היה איש ביצוע: הוא תפקד כסמנכ"ל "מקורות"(תחת לוי אשכול),כמנכ"ל משרד הביטחון, כמנכ"ל משרד האוצר. כשר המסחר והתעשיה שקד באופן יסודי, נמרץ ועקבי על פיתוח הנגב, המעשה המפורסם בתחום זה הוא הקמת מפעל "פולגת" בקרית גת. כשר האוצר ניווט ספיר את מדיניותה הכלכלית של המדינה בימים הסוערים של טרום מלחמת יום הכיפורים. הוא נפטר במהלך כהונתו כיו"ר הסוכנות היהודית ב- 12/8/75.
