ביטוי השייך להתיישבות העובדת, הכוונה הייתה שבוגרי תנועות הנוער "יגשימו" את הערכים אליהם חונכו ויעברו לחיות בקיבוץ. לצורך כך הם אוגדו ב"גרעינים"- קבוצות מאוחדות של בוגרים קיבלו שם וקיבוץ יעד. מכאן הם יצאו לשירות צבאי משותף בחיל ייחודי: חיל "הנח"ל"- "נוער חלוצי לוחם" במטרה להכינם לחיי השיתוף בקיבוץ. בצה"ל בשנות הקמת המדינה עד שנות ה-90 היה חיל הנח"ל בעל תפקיד ייחודי: הוא שילב בין צרכי צבא קלאסיים: (הגנה על המדינה) לבין מטרות ציוניות: יישוב הארץ, שילוב בין עבודה לביטחון, תמיכה במערכת החינוך ועוד.. רוב רובו של החיל הורכב מבוגרי תנועות הנוער הציוניות: "הצופים", "הנוער העובד והלומד", "השומר הצעיר", "בית"ר" ועוד. סמל החיל היה ועודנו מגל וחרב משמעותו: שילוב בין לחימה לעבודה, שירות החיילים הורכב משילוב של חלקים צבאים ואזרחיים. עד שנות ה-80 כלל השרות גם חלק משולב ייחודי: פרק "ההיאחזות", בתקופה זו יצאו 2 "גרעינים" ליישב מקום חדש "להיאחז בקרקע", המקובל היה שזהו מקום חדש שיש להיאחז בו בכדי להכינו לישוב קבע. הפיקוד על קבוצת החיילים הוטל על קצין ומש"ק, מפקד היאחזות היה אחד מתפקידי הפיקוד הראשונים בו פיקדו בנות על בנים. במשך שנים תיפקדו ההיאחזויות כ"משק אוטרקי"- מספק את צרכיו בעצמו, היו שם לול, דיר או רפת, גן ירק ועוד ענפים נוספים עפ"י האזור הגיאוגרפי ויוזמות מקומיות של חיילי הגרעין. מדד ההצלחה של תנועות הנוער והגרעינים נמדד עפ"י אחוז ההגשמה: כמה מבוגרי הגרעין הפכו לחיות בקיבוץ כחברים. בשנות הזוהר של הנח"ל היו רבים חברים בו והם אף זוכרים זאת כפרק מיוחד מאד בחייהם. התנועה הקיבוצית זכתה לעלייה משמעותית בפוטנציאל שלה בעקבות צירוף גרעיני הנח"ל אליה. בוגרי נח"ל מפורסמים שהפכו לחברי קיבוץ: גייזי קפלן- מנכ"ל "אסם", מייסד "טבעול", זאב "וולוולה" שור- מזכיר התק"מ, דיאנה בוגוסלבסקי- מנכ"ל "צמח" מפעלים אזוריים, משה "בוגי" יעלון רמטכ"ל צה"ל שהיה במשך שנים רבות חבר קבוץ גרופית ועוד... עם השנים, עת השתנתה החברה הישראלית, "הועם זוהרו" של הנח"ל, והוא הפך לחטיבה לוחמת רגילה בצה"ל. עדיין יש מסלולים ייחודים של שילוב עבודה קהילתית במסגרת השרות הצבאי, יש תופעה ייחודית: הנח"ל החרדי, פרקי משימה של הדרכה בישובים ואוכלוסיות נזקקות. מושג ה"הגשמה" עדיין קיים היום בחיל הנח"ל ובתנועה הקיבוצית.
