הרהורים שבלב "להיות עם חופשי בארצו", זו התקווה בת שנות אלפיים... ו-60 זו רקההתחלה... וגם אם כאבנו, וגם אם טעינו, אנחנו ממשיכם לנסות ולבנות, לאהוב ולחוג עצמאות כל שנה, מבקשים לחזק את היחד, להרים את הראש, להפיח גאווהבלבבות, ולחזק דרך ארץ, בארץ אחת שלנו.
ציון הלא תשאלי לשלום אוהביך... תמימות? נאיביות? או אהבת הארץהיא התקווה והסוד הגדול להמשכיות. עדיין נשמעת באוזננו קריאתו של ברנר: " ארץישראל האם תהיי לנו?" שהרי אויבינו עדיין עומדים עלינו לכלותינו... גם אם ניצנישלום מכים בפעמונים קטנים. דויד בן גוריון אמר: "ראשונות אינה מזלו הטוב שלהאדם שהקדים לבוא. ראשונות היא הכושר להסתכל מעבר למציאות הקיימת ולחזות אתהאפשרויות הגואלות והסכנות המחריבות החבויות בחיק העתיד. ראשונות היא העוצמההמוסרית המוכשרה לגייס מלוא הכוחות הגנוזים באדם ולהעפילם בלי מורך ורתיעה למניעתהחורבן ולהחשת הגאולה על ידי הקמת מפעלי בראשית". הציונות בלבוש שנות האלפייםחוגגת 60 שנה לעצמאות... הציונות היא עדיין חלק ממעשי ידינו בארץ הזו...חלק ממפעליבראשית שעדיין לא תמו, גם אם התמימות נעלמה. זהו צה"ל – צבא ההגנה לישראל, אלוהם נערינו וילדינו הנענים לקריאה המוכרת " נוער שמע"... והם עדיין מוכנים ונותניםלארץ ישראל , המדינה שלהם, את כל מה שהם יכולים... גם אם יש את הללו שמשתמטים. אבל אמר יצחק שדה, מי שהיה מבוניו של צה"ל : " הגבורה אינה פסגה. היא דרך העפלה , דרך שאין בה קפיצות. גם בה, כבכל דרך, יש הסתעפויות. דרך הגבורה הצרופה היא זוהמוליכה כל הזמן בכיוון אחד – אל ראש ההר. ננסה איפה , להאיר לעצמנו את הדרך, כי ישבה סכנת ירידה וטעויות." חברה חדשה, חברה עברית, שפה , תרבות ויש לנו מדינה. מדינת ישראל עדיין נושא לגאווה.
