בשנות ה- 50 וה - 60 היו בבתי הספר ברחבי הארץ ועדות תלמידים. תפקידן היה לשפר את מעורבות התלמידים בנעשה. בתנועה הקיבוצית היווה נושא הועדות אידיאולוגיה. בכיתה אחת בביה"ס (25-15 תלמידים) היו: ועדת קבוצה- עסקה בפעילויות קבוצתיות, פתרון בעיות בין חברי הקבוצה, שיבוץ ל"חדרים" בעידן הלינה המשותפת, תיווך בין הצוות (מורה ומטפלת) לילדים. לוועדה נבחרו ילדים בעלי כושר מנהיגות, סמכות, ויכולת השפעה על אחרים. ועדת תרבות עסקה בארגון מסיבות כיתתיות, אירועים של בית הספר שהכיתה קיבלה אחריות עליהם, משימות אישיות של חברי הקבוצה במסגרת כיתתית או בית ספרית ועוד.. לוועדה נבחרו ילדים בעלי נטיות אומנותיות, הפקתיות וארגוניות. ועדת פינת טבע- ועדה זו עסקה בפעילויות סביב הצומח על היבטיו הרבים: הועדה הייתה אחראית כשמה על פינת הטבע בכיתה- צמחים שהונחו על שולחן מיוחד בצנצנת על קנייתה הייתה הועדה אחראית, פלקטים שהדגישו פרחים חדשים, הגנה על הצמח, חשיבות השמירה על הטבע, ועוד. בעת טיולי הכיתה הרבים (בד"כ 3 בשבוע) היו חברי הועדה אחראים על מגדירי הצמחים, הם הראשונים שזיהו פרחים חדשים, שמות מסובכים של צמח שזה עתה הוגדר. בנוסף לועדות היו צוותים: ניקיון- כל שבוע חדר אחר היה אחראי על הניקיון הכללי בנוסף לשמירה של כל אחד על חדרו. הניקיון כלל: טאטוא יומי של הכיתה, איסוף פסולת מסביבות בנין המגורים, אחריות על שטיפה שבועית של כל המתחם הכיתתי: כיתה, חדר-אוכל, חדרי שינה, מסדרון משותף.
ניתן לומר שנושא הועדות העלה מודעות אצל הילדים והוריהם בנעשה בקבוצה בכל תחומי החיים. עם המעבר ללינה משפחתית ובתי ספר גדולים קטן משמעותית מספר הועדות, והילדים מעדיפים לעבוד כצוות למטרות ספציפיות קצרות טווח.
