החופש הגדול הוא האירוע המרכזי בחייהם של התלמידים בעולם ובישראל בפרט. בישראל החופש נמשך חודשיים ו-10 ימים לתלמידי התיכון וחודשיים לתלמידי היסודי. בחופש הגדול היום נוסעים הילדים והנערים לחו"ל, לטיולים חוויתיים בארץ. במשפחות רבות מקובל שהנערים והנערות הבוגרים יוצאים לבדם (ללא ההורים) לבילוי בחופש, תופעה זו נובעת מכמה סיבות:
1. הנוער חופשי יותר עקב הורדת גיל הזכאות לרישיון הנהיגה.
2. ההורים עסוקים מאד בעצמם ונותנים יותר חופש לנוער.
3. העידן הסלולרי נותן הרגשה שאפשר להשיג את הילדים בכל זמן ומקום.
פעם הכול היה אחרת.... מודעות הילדים והנוער לעבודה הייתה גבוהה והאפשרות לעבוד הייתה רק בחופש הגדול כיון שמערכת החינוך עבדה בשתי משמרות, כלומר רבים מהתלמידים למדו אחה"צ. דבר נוסף המקובל היה להיות חבר בתנועת נוער פעילות שדרשה זמן רב של השקעה: פעולה בשבוע, פעולה בשבוע כמדריך ועוד שעות הכנה לקראת פעולה. בנוסף לעובדה שהקן התנועתי היווה אבן שואבת לפעילות נוער עד שעות הערב המאוחרות, לא הייתה פניות לעבודה.
יש לציין שהנוער בתקופה המדוברת: שנות ה-60 וה-70 הסתפק במועט ביחס לנוער היום. כשהגיע החופש הגדול היה הנוער מלא בפעילויות מחנות תנועות הנוער, אירועי עיר הנוער בערים הגדולות, חופש עם המשפחה אצל הדודים בקבוץ ועוד אטרקציות מדהימות בסיומן הגיע הנוער קצר נשימה ונסער לפתיחת שנה"ל ב-1/9. העבודות אליהן בני הנוער היו יותר "ציוניות"... המקובל היה
לעבוד במפעל שהאב, הסב, הדוד עבד בו או סידר בו עבודה. מעבר לעבודות אלה היו מוכרים גלידה בחוף הים, מסייעים למציל, מתנדבים במד"א ועוד פרויקטים מקומיים ביוזמת העירייה או הרשות המקומית. עידן ההיי טק והגדג'טים גורם לנוער צורך בכסף שיש דרכים נוספות להשיג אותו מלבד בעמל כפיים, היום שומעים על בני נוער רבים שעובדים מהבית בבניית אתרי אינטרנט,
אבטחת רשתות תקשורת, אחזקת מחשבים ועוד עבודות הקשורות למחשוב, אינטרנט וכו'. למרות סכומי הכסף הגדולים, הורים רבים לא רואים בעין יפה את העובדה שילדיהם "ספונים" שעות רבות בבית מול המחשב, אוכלים ג'אנק פוד ושותים קולה. האינטראקציה החברתית בין הנער/ה לחבריו ולעולם המבוגרים חשובה ביותר. זוהי הפעולה החשובה ביותר בגיל ההתבגרות, בלעדיה עלולים הנערים לצאת נפסדים מבחינות רבות.
.jpg)
