עברית  |  English  |  
דף הבית >> גלעד שליט >> יש בכלל מחיר?- שמשון ליבמן
 
האם יש בכלל מחיר?
מאת: שמשון ליבמן, ראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט

 

כתב המשורר יהודה עמיחי
(בספרו:שלוה גדולה:שאלות ותשובות):

 " ...פתחתי דלת ברזל שכתוב עליה

 "חירום" ונכנסתי לתוך

 שלוה גדולה: שאלות ותשובות".

 

מהלכים אנו על חבל דק. משל נוגעים לא נוגעים בחלק הרך שאי אפשר לבנות בלעדיו. אי אפשר להיות חזק מבלי לגעת בלב. אנו אוחזים בציציותיה של אמונה ש"ישראל ערבים זה לזה" ... כן או לא. שאלות ותשובות. וזמן חשבון הנפש בעניין, הוא עת חירום.

היש ערך לחיי אדם? היש מחיר לפדיון חיל שנשבה בידי אויב? היש להפריט גם את הברית , הבלתי כתובה, לכאורה, בין חברה לשליחיה – מטעמה?

אומר הרב לאו בספרו: " אל תשלח את ידך אל הנער" שבמחנה בוכנוולד ניצבה הכתובת בשערו : " איש איש לגורלו". ופה מנגד , ערך מרכזי לאומה נלחמת : ישראל ערבים זה לזה. אמרתי את זה כבר? אמרתי ואומר עוד הרבה פעמים בדברי .
והנה כי כן, אני מבקש לכתוב באותיות מאוד ברורות: האסון שהמטנו על משפחת ארד ועל עצמנו ודמותנו וכוחנו, מחייב אותנו שבעתיים , לומר בגובה העיניים, עם יד על הלב ( ויש לב ) : זו לא דרכנו!!! לא נחזור על כך שנית!!!
אנחנו, ששירתנו בצה"ל שנים רבות, ילדינו משרתים ושרתו וישרתו , אנחנו נמשיך להיאבק על דמות האומה הזו.

 

 
 
 

 

אנו נאבק למען הערכים , שהם בליבת החוסן הלאומי שלנו ( כן ! זהו גם חלק בלתי נפרד מ"כושר ההרתעה" ). ערכים של רעות , של " ערבות זה לזה " של " אי הפקרה של חיל בשדה הקרב " , הללו ערכים של עוצמה, של חוזק , מבטיחי עתיד. רק כך נמשיך לנצח. לא הטנקים ולא המטוסים אלא האדם. זהו סוד הכוח של צבאנו. זהו מקור ההשראה של ההורים השולחים את ילדיהם לשרת ביחידות קרביות.

לא ! אין זה מובן מאליו. "צבא העם" כמעט פשט מדיו ויש שאינם לובשים אותם עוד. זהו צבא של מיטב ילדיו, שמוכנים לסכן עצמם למען המדינה, ביודעין שהיא חבה להם את הנאמנות והמסירות.

היש מחיר לחייהם? ולעת הזו נניח לרטוריקה המשתמשת ב" האם אתם מתכוונים לכל מחיר? " אכן אין מושג כזה " כל מחיר". אך יש להוכיח את מלוא ההתחייבות, לאזור כישורי מנהיגות ולקבל החלטות לא פשוטות, שבבסיסן יש אמירה אחת למתגייס ולהוריו: כן!אתה – יהודי אחד ראוי למאות  מחבלים או פורעים עם דם על הידים או בלעדיו. כן! האויב קבע , שיהודי אחד שווה כל כך הרבה .

אני שואל את מיטב הנוער והוריו בפגישותינו, האם הקביעה הנעשית בידי אויב שישראלי אחד שווה לאלף וחמש מאות איש ואישה מן הצד השני – האם זו חולשה או חוזק? ורוב הנשאלים עונים ללא היסוס – זהו חוזק. גם האמהות בצד השני יודעות שזהו חוזק. לאורך זמן – זה מקור כוחנו וזה מה שמבדיל בינינו.

ילדינו מתגייסים לשירות חובה . הם אינם חיילי הצבא האמריקאי המקצועי. הם הולכים למשימתם , תוך סיכון , ללא תמורה , אלא רק מתוך שליחות הנתמכת  מתוקף האחריות של האומה השולחת אותם למשימה. חובתנו כמדינה היא ענקית. ושום "תעריפון" שיש העוסקים בבנייתו בימים אלו, אין בו שום אמת מידה מוסרית או ערכית שיש לה בכלל מקום לדיון. חוכמת המשא ומתן היא בידי הריבון. המחיר הוא לדיון. אך החובה מכריעה והחלפת שבויים ( יש הקוראים להם בשמות אחרים ) היא חלק מהעובדה שמחזיקים בהם.

יש גם כלים אחרים. דיברנו עליהם שלוש שנים עם הריבון. יכול או לא יכול היה , לא נשפוט אותו כרגע. את חשבון הנפש נעשה אחרי. עתה אין ברירה, אלא צריך להחזיר את גלעד הביתה. אי החזרתו של גלעד שליט, הבן של כולנו, לחיק משפחתו, תיצור פצע הולך ומעמיק, ביחס שבין המדינה לשליחיה .

 יש האומרים שהמחיר מסוכן. הללו עם דם על הידיים, הם ימשיכו לשפוך דם יהודי . למול אותם אלו שאומרים כך, ניצבים בעלי דרגות לא נמוכות מהם שקובעים, הבל הבלים, בשחרורם של רוצחים בפועל או בדרך, לא יופר המאזן האסטרטגי בינינו לביינם. גם היום יש שם , מי שמחכה לרגע שיוכל.

 לא הכרתי את גלעד הנער, לא הייתי קרוב למשפחתו, אני בסך הכל, אזרח שאוהב את הארץ, נותן את מה שהוא יכול, הבנתי שאני חייב להתגייס לעניין. למען גלעד, למען המשפחה, למען עצמי. הארץ הזו היא שלי. אני אוהב אותה ואני רוצה לראותה אוהבת אותי ואת גלעד. אין זו שאלה של מחיר, זוהי הכתובה שהיא היא סיפור אהבה שיש לו מחיר.

 אני פונה לכל עם ישראל, היכנסו והצטרפו ל"צבא החברים של גלעד שליט" , אנחנו ביחד נחזק את הממשלה ונעזור לה לקבל את ההחלטה הנכונה, למען כולנו.

 אנא היכנסו והצטרפו: www.gilad.org

 שמשון ליבמן

ראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט.