בחרובהא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריה ארבעין שדת הכסף וכליה משקל ככרין שבעשרה. בנפש בנדבך השלישי עשתות זהב 100 בבור הגדול שבחצר הפריסטלין בירב קרקעו סתום בתוליא נגד הפתח העליון ככרין תשע מאות. (מתוך טקסט של מגילת הנחושת כפי שפורש בידי ד"ר יהודה לבקוביץ)
מגילת הנחושת היא המגילה המוזרה ביותר שהתגלתה בין מגילות מדבר יהודה והיא בגדר תעלומה. היא התגלתה ב-1952 בקומראן כשהיא גלולה ורק באמצעות שיטות מסובכות ביותר הצליחו החוקרים לגלול ולפתוח אותה מבלי להרסה לגמרי. והכתוב בה היה מדהים: זוהי פשוטו כמשמעו רשימה של אוצרות רשימה של 64 בורות אוצר במקומות שונים ורשימת המקומות שבהם האוצרות האלה מוחבאים שחרוטות על פני נחושת, בניגוד לכל שאר מגילות מדבר יהודה שכתובות על פפירוס. הדעות לגבי תאריך כתיבת המגילה חלוקות היו שחשבו שהיא נכתבה לפני המרד הגדול או מיד לאחריו ויש שאיחרו אותה לימי בר כוכבא, אך דומה שהקונצנזוס כיום הוא שהמגילה נכתבה בסוף ימי המרד הגדול.
רוב החוקרים מטילים ספק רב אם יש למגילה כל קשר שהוא למגילות האחרות שכידוע היו שייכות לכת מסוימת שהתגוררה בקומראן, נראה שמציאותה בינם היא מקרית, אבל באמת איננו יודעים. גם לא ברור מהו האוצר עצמו, שהוא סכום עצום ביותר אם להאמין לכתוב במגילה. אחת התיאוריות המקובלות היא שהכוונה לאוצרות בית המקדש שהוברחו מפני הרומאים, תיאוריה אחרת אומרת שזהו הכסף המשותף של אנשי הכת ויש שחושבים שזהו אוצר מימי בר כוכבא דווקא. יש חוקרים החושבים שזוהי אלגוריה או שאין להבין את רשימת האוצרות כפשוטה אלא כסוג של אגדה. אך כיום חושבים רוב החוקרים כי האופי הטכני היבש של המגילה מצביע על כך שהמדובר במטמון אמיתי שהיה קיים בזמן מן הזמנים וכי יש להבין את מגילת הנחושת בדיוק כפי שהיא מציגה את עצמה, כרשימה של מקומות שבהם קבור אוצר עצום שמקורו הוא עדיין בלתי ברור אך ככל הנראה היה קשור בדרך כל שהיא לבית המקדש. לכאורה לא צריכה הייתה להיות כל בעיה למצוא את האוצר, אלא שכל המקומות שמתוארים אינן ידועים לנו משום מקור אחר והם כנראה צופן שרבים ניסו לפענחו ועד כה ללא הצלחה.
