זו התקווה, זו הגשמת חלום, זו התשובה לשואה הנוראית שחווה העם היהודיבגולה:
"שם... הם הלכו בחמישיות... כך סבתא מספרת... הם הלכובשורות, ראשיהם מורכנים, מגלבו של השטן מונפת והעיניים נעלמות אתהברק... על גבם הייתה אות, מגן דויד צהוב. מסומנים לגרדום... גןהחיות האנושי הוליכם בשם עמם... יהודים...יהודונים...
כאן... זקופי קומה, הולכים בשבילי אדם ואדמה, בוחרים את הנתיב והברק בעינםאינו סר. אנשים של ממש, נושאים את הדגל והמבט מונף נכוחה קבל עולםועדה... אנחנו פה, אנשים של ממש, נושאי כוחו של עם בארצו שלו...."
