עברית  |  English  |  
עצמאות 60 לישראל

 
אז בבית הספר...
 
דף הבית >> הכי ישראלי שיש >> משחקי ילדות >> משחקי ילדות
 

משחקי ילדות – הגוגואים
מאת: מיכל פלמן

גוֹגוֹאִים הם גלעיני פרי המשמש. הם קשיחים ועמידים, ניתן להפרידם מן הפרי בקלות ללא שיירי ציפה שתרקיב על פניהם, ולכן הם מתאימים למשחקים. למשחק הגוגואים גרסאות שונות, ומטרת השחקנים בכל משחקי הגוגואים היא לצבור גוגואים.
בתחילת הקיץ כשמבשיל פרי המשמש מתחילה קדחת איסוף גרעיני המשמש למשחק העונה. חצר השכונה הייתה מגרש המשחקים, ובסופו של דבר הביא המשחק הזה שלא עלה שקל לגיבוש ואווירה של ילדות קסומה.
בירושלים קראו לגרעיני המשמש "עג'ויים", בשפלה "גוגואים"
וברחובות "אג'מים".





 
להגדלה לחצו על התמונה

משחקי קליעה:
• מי קרוב לקיר: במשחק זה, משליכים הילדים לפי תור גוגו אל הקיר.
מי שהגוגו שלו קרוב יותר לקיר, זוכה.
• ריבוע: שחקן כלשהו בעל רוח יזמית מצייר ריבוע, מחלקו למשבצות
ומציג מספרים שונים במשבצות השונות, כשאחת המשבצות היא
"אש" או "גיהינום". ילדים אחרים מוזמנים להשליך גוגואים אל הריבוע.
אם הגוגו נחת באחת המשבצות, על היזם לשלם למשליך גוגואים
כמספר הרשום במשבצת. אם נחת הגוגו ב"אש" או מחוץ לריבוע, עובר
הגוגו אל היזם. וריאציות אחרות של משחק זה עושות שימוש בקופסת
נעליים, ובה חורים בגדלים שונים או בורות באדמה, שהזורקים מנסים
להשליך את הגוגו אל תוכן.

משחקי בור:
• בור יהודי: כל משתתף משליך שני גוגואים או ארבעה אל בור. המטרה
היא ליצור מצב בו חצי הגוגואים שהושלכו יישארו בתוך הבור וחצי יישארו
מחוצה לו. אם הצליח, אוסף השחקן את כל הגוגואים שהשליך וכל גוגו
הנמצא בבור. אם נכשל, הגוגואים מועברים לבור.
• בור ערבי: כל משתתף משליך גוגו אחד ומנסה להוציא שני גוגואים
(או, בהרחבה, משליך מספר אי-זוגי של גוגואים ומנסה להוציא מספר
זוגי של גוגואים). אם הצליח, הוא גורף את כל הגוגואים בבור. אם נכשל,
נוסף הגוגו שלו לגוגואים בבור.

הענקת גוגואים:
כיוון שעונתם של הגוגואים קצרה, ומעטים הילדים השומרים גוגואים עד
לשנה הבאה, הרי שערכם של הגוגואים נופל באופן חד לקראת סוף תקופת
הלימודים. ילדים בוגרים יותר עשויים לזרוק גוגואים לחלל האוויר במטרה
לתת אותם למי שיתפוס. הערך שהבוגרים (או בעלי היוזמה, אשר צברו
מספר רב של גוגואים במהלך העונה) מעניקים לגוגואים הוא נמוך, ביודעם
שסוף העונה מתקרב. חלוקת הגוגואים והצפייה ביתר הילדים הנאבקים
כדי להשיג את שהמחלק בז לו, מעניקה תחושת כוח ומעמד חברתי
למחלק הגוגואים.
לפני זריקת הגוגואים לאוויר מתריע הזורק על כוונתו באמצעות מילה
ייעודית. המילה הנפוצה לשם כך בישראל היא "שאשא". הקמצנים
שבחבורה יבצעו "שאשא בגוגו" וינסו להשיג את אותו אפקט, כך שיעלה
להם בפחות גוגואים.