קליטה כחול לבן
מאת: שמשון ליבמן
דווקא בימים אלו נעים להיפגש עם סיפור שכולו ציונות...
ומה למילה זו בחצרותינו, המאפירים בהעדר תום, חסד
וחמלה. ואולי עדיין יש בנו משהו מהדברים הטובים שעל
בסיסם אפשר להמשיך לבנות את הארץ הזו, גאה וצומחת.
והנה כי כן, מדובר בישראלי שעם תום שירותו הצבאי יצא
אל אמריקה הגדולה, הצליח בדרכו והיה לסיפור הצלחה
ישראלי בארה"ב הגדולה. לכל זאת הוסיף אהבה גדולה
לבת המקום, נישואין על פי דת משה וכבר שני ילדים
חמודים מצטרפים למשפחה הגאה.
הלא תאמרו... "ככה אפשר להצליח באמריקה" או
"משוגע מי שחוזר משם". |
|
אהרון בן שושן, נהרייני מלידה, בעוד טרם מלאו לו ארבעים, עמד אל מול הראי, עשה את חשבון הנפש, וגמר אומר, שמקומו הוא בישראל. זהו ביתו ... ואם לא ישמעו צמד המילים כקלישאה של הכותב, נאמר: תחושת מולדת... מילה שדהתה משהו?
והנה כי כן, למרות מבטי השתהות של חבריו בארה"ב, שלא לדבר על מקבלי הפנים ברחוב הישראלי, שאינם מתביישים לבטא את חוסר גאוותם בשאלה: "השתגעת?...למה חזרת??.... אתה מבין לאן הגעת???", אהרון שם פעמיו לארץ והניח בחזרה את צמד רגליו, מחוזקות במשפחה לפתחה של "ציון הלא תשאלי".
ללא סיסמאות וללא דגלים, רשם את ילדיו לבית הספר, החל לתרגל את העברית שלהם, ובנה בית ביחד עם רעייתו, המשתלבת אט אט בארץ חדשה. אהרון חשב על ילדיו, על המקום שבו הם צריכים לצמוח ולהיות חלק ממשהו שלהם. אמר: "בכל מקום שונאים את היהודים...זהו המקום שלנו".
לא רק לגור בארץ ביקש, אלא שהודיע לי, חברו הקרוב: "אני רוצה להיות תעשיין, אני רוצה לייצר מוצרים כחול לבן, אני רוצה לייצר מקומות עבודה לאנשים שיהיו מרוצים ומזוהים עם המקום".
לא, אהרון איננו מבקש רק להרוויח... את זה חווה כבר בשנותיו הצעירות. הוא רוצה לעשות משהו משמעותי בארץ, משהו שאמנם יש בו הצלחה, אך יש בו גם תרומה לפיתוח, לצמיחה, לתרבות עבודה ועוד... נשמע דמיוני .. לא???
בפשטות ובגובה העיניים, אהרון ניגש למלאכה, השקיע במפעל "גולדטק מיגון" |
(Goldtec Migon) של קיבוץ עין החורש ומאז הוא צומח אל המקום שבו יש מוצר ישראלי כחול לבן... היחיד העונה לתקן הישראלי... שהערך המרכזי שבו ( בייצור, בשיווק ובמכירה ) הגינות, הוגנות והתאמה אמיתית של המוצר לצרכים. אין מצב של "מוכרים בכל מחיר", אלא מוכרים לנוכח זיהוי הצרכים של הלקוח.
אהרון השקיע ומנהל את המפעל שמייצר את "המנעול מציל החיים"... אמירה יומרנית משהו... אך מתוך שהבין שהוא מייצר את הדבר הנכון והדרוש לכל בית בישראל ("קודם בישראל, אחר כך נצא אל העולם"), הוא טומן ידו בכיסיו וממשיך להשקיע, כאשר ההצלחה נראית בפתח. חברות מכל העולם, כבר שמעו על הפיתוח הישראלי "כחול לבן" ומתדפקות על הדלת. לקוחות מן הארץ מתחילים להזמין. אהרון, המשלב את הנחישות עם הענווה (והכתבה נכתבה שלא מרצונו), מתכנן את צעדיו הבאים כמשקיע המעורב בניהול ובהובלת התעשייה אליה נכנס. זהו סיפור של ישראלי פשוט, גאה בארצו וצנוע בהלכותיו, נחוש במשימה וחבר לכל עובד, קפיטליסט המשלב גישות סוציאליסטיות בכל מעשה ידיו. אהרון הוא הדוגמא החדשה ל"ציונות 60 לישראל". |
|
|
|
|
