מראה הכללי של התלמידים העומדים במסדר, היה מראה צבעוני ומגוון. כל תלמיד לבש את בגדיו האישיים לפי טעמו ויכולת הכספית של משפחתו.
הבגדים , שהיו תפורים מבד פשוט של בית חרושת "אתא", היו עוברים בצורה טבעית מהאח הבוגר לצעיר , כולל הנעליים.
אם השפלת מבטך לרגלי התלמידים יכולת להבחין שלרבים מזוגות הנעליים העור של החלק הקדמי חתוך וחסר. זה היה פטנט נהדר של ההורים שאפשר
לנעול נעליים קטנות מאורך כף הרגל האמיתי וכך להאריך את זמן השימוש בנעליים. גם הנעליים קטועות החרטום עברו מאח לאח.
רק בבית ספר אחד בארץ נהוגה הייתה תלבושת אחידה – בית הספר "הריאלי" שבחיפה. בית ספר זה נחשב לבית ספר פרטי וההורים שילמו בו שכר לימוד גבוה החל מכתה א'. כמובן שרק משפחות מאוד מבוססות שלחו את ילדיהם ללמוד שם. התלבושת כללה חצאית/מכנס בצבע כחול כהה וחולצה בצבע תכלת. תלמידי התיכון לבשו חולצה אפורה. על החולצה נתפר סמל בית הספר "והצנע לכת".
